חלק מהתכנים באתר ניתנים לצפייה למשתמשים רשומים בלבד. מי שכבר נרשם/ה יכול/ה להיכנס לאתר (LOGIN) באמצעות האימייל (דוא"ל) והסיסמא, דרך דף הבית, בדיוק מתחת ל"תפריט". פרטי הכניסה לאתר נשלחים אוטומטית למייל שלך מייד לאחר רישומך לאתר.

בכל דפי אתר זה כיתוב בצבע אדום או ירוק מכיל קישור (לינק)

טוב, אז אגלה קצת פרטים אודותיי-עמדותיי-חידותיי-יחידותיי-בקרקע-יתדותיי, כי אם אין מנוס - מותניים שנוס - ואת החונים על המדרכה תקנוס. כך ציווה רבי לִיגְנוֹס-צִיגוֹנוֹס, ה"משיגונוס" ממיקונוס :)

נולדתי. על מה העדתי, ועל מה הקפדתי? דובים ביער לא צדתי. במה צידדתי? בבנק כסף הפקדתי. בגדים מדדתי והפרדתי. נטל מעליי הורדתי. נער הייתי גם (לא) גדלתי. לשתות לרוויה לא חדלתי, אך לא התחרד"לתי. בָּפֶדָלִים של האופניים לעתים פִּידלתי. לעשות טוב לפעמים השתדלתי. שטותניק הייתי וגם נשארתי. את דבריי לא תמיד ביארתי. חמץ הלשנה, אה, סליחה, ראשונה, אה, סליחה, שעת-שינה, אה, סליחה, השנה ביערתי, כי בליבי לא שיערתי ומוחות לא סיערתי עד כמה כלי מיטה ניערתי ובכל בני הבית לא גערתי ולא הזהרתי ובדרך לתבור על סוס לבן לא דהרתי. מעוונותיי הרבים לא יודע אם כבר נטהרתי. על עוונותיי כנראה שעדיין לא כיפרתי, כי "סיפורי סבתא" רבים סיפרתי. מסיבה באנגלית זה "פָּרְטִי". חדשות לא סיקרתי, וביפן לא ביקרתי. מכנסיים לא הצרתי, אך לפעמים קיצרתי. מריצה לא גררתי ואת האמת לא תמיד ביררתי, לפעמים שרתי ולפעמים שוררתי, פועלים לא פיטרתי, אבל קשר - לפעמים התרתי. את מי סתרתי ומה לא הסתרתי? פעם לתחנונים נעתרתי. בבוקר כשקמתי לאחר שבלילה נָמְתִי לא הרמתי ולא ערמתי את ויקטור דָמְתִי. למי שלא שילמתי - תשבצים לא השלמתי. מה פירסמתי ומה בצד שמתי? ביום כיפור צמתי. עיניים בלילה לא תמיד עצמתי :)

מה (לא) ראיתי בעיניים, בתל אביב ובירושלים? העיקר שהרמתי כוס לחיים, כי האהבה היא בשניים, למרות שלא גדלתי בקיבוץ מחניים :)

המשך יבוא. יבוא המשך. בד"כ אני לא נושך. למה אלשייך נסע לשארם א-שייח? אין לי מושג מה קורה בגג. שמואל הנביא בחגי ישראל חגג. הוא לא היה זגג, אבל הוא שחט את אגג. לא גדלתי בהאג. ב"אגד" לא הייתי נהג, כשהאריה שאג. מי לעשות צדק דאג? בתוכנה לפעמים יש "באג". ובאקווריום לפעמים יש דג. לעובדי הייטק יש תג. העם מפולג. מה יהיה על רמת פולג? לראיה יש מוצג. צג של "מאג" היה בקמ"ג. מי לעג כשתוקף המוצר פג? מי מהנושא חרג ואת הנושא פשוט "הרג"? שונמית הייתה אבישג, הרבה לפני שנת תש"ג. אני מפונק, למרות שאני לא ענק. הסגולה להוריד את החשק להשתמש בנשק היא כמו שאמרו חבצ"ל [=חכמים יותר מבצל]: "תנו לבנות הקטנות לשחק עם בובות וחבובות בדמות דובות, ותנו להן "לעשות גבות", כדי שלא תהיינה "דֶבּוֹת", ותנו לילדים הקטנים לשבור קצת חפצים, כדי שיגדלו בלי להיות חמוצים ולחוצים לטפס על עצים ולהעיף לכל עבר חיצים, גיצים ופיצוצים של אנשים ניצים בלי ביצים, אשר את פיהם הם פוצים, כאשר לשון הרע לספר הם רוצים ולדבר עבירה הם רצים. אל תֶחָשְבוּ קִיצִים פן יפגעו בכם הקוצים. לא תהיו מציצים, ולא תשבו ב"מושב לצים", כי "סיפורי סבתא" מהאצבע מצוצים. מותר לאכול חמצוצים. ב"טוויטר" מצייצים. אהבה היא דבר מָעָצִים. היא מלאה בניצנוצים. לכן הרבו בעולם אהבה - ותתמלאו בחדווה" :)

כמובן שהמשך יבוא, בדרך זו או אחרת, בדרך אגב או בדרך חגב. חגב בהטיה: חגבי, חגבך, חגבו, חגבנו. כמו שאומרים על הצ'ופצ'יק: צ'ופצ'יקי, צ'ופצ'יקך, צ'ופצ'יקנו, צ'ופצ'יקו של צ'יקו :)

לאחרונה נתתי עצה לחתן שעל המצב קצת רטן, להתרחק מהזאב ומהתן, ומכל מיני חורשי מזימות כמו תרש ובגתן, ושמצעים קונים - רק של "כיתן", ושינהל משא ומתן על וילה עם בוסתן ולא על סתם ביתן קטן, ושהוא יכול להתנחל גם בתל אביב ולא רק בדותן, ושכדאי לו מאוד לבקר בקרוב בנחל זויתן כדי לראות את פריחת התלתן, אבל בלי להתקרב יותר מדי ללוויתן, כי אסור לפתוח פה לסולטן הכרסתן, כך ציווה הרבי מכורדיסטן, אשר שוחד מימיו לאף אחד לא נתן. יהי שם המפתן של הרפתן ליפתן :)

אני קצת מופרע, אבל יודע שהאישה היא טהורה. היא מתוקה, ממש דבש. לכן כל יום אני מרגיש חדש, אפילו שלא הצבעתי למפלגת חד"ש. בבגד יש לי דש, לכן אני מוסר ד"ש למשה בדש. ההוא מ"פיקנטי", למרות שאצלו את המכונית שלי לא תיקנתי. אבל הרי אין לו בכלל מוסך, אז מה אני בכלל סח? הבנת את הפואנטה של הקנטטה לבטטה על כל בלטה? אחי, מה בלעת? סחטיין עליךָ, אחי, אתה הכי הכי :)

אני לא עינת שרוף. גג באנגלית זה "רוּף". בערבית ל"מג'נון" קוראים "חָרוּף". בסירוב שלי לאכול לוף אני ממש אלוף. מערב פרוע - אקדח שלוף. לתפוח אדמה - קילוף. גילופין או גילוף? שמנת - זילוף. חילופין או חילוף? לפרות ברפת עושים טילוף. דברים - סילוף. לסוררת - אילוף :)

לפעמים אני קצת "עלוקה", אבל לא זקוק לאלונקה, כי אני יודע שרק לי את מחכה כל דקה. למה בקצה החכה יש סיכה דקיקה? מה עדיף? מעסיק או מעסיקה? מסקנות לבד היא מסיקה. את הבית בתנור היא מסיקה. זאת הפסיקה: מי מפסיקה להשתמש בחומרי סיכה? מי יכול להסיר מהלב מועקה בהישמע האזעקה? מי את המומחה "היכה"? למי יש זיקה למוזיקה? לאהבה ולהערכה כל אישה זקוקה. אהבה זכה - לפעמים היא רחוקה. כך כתוב בחוקה. אמת בסלע חקוקה. מי במבחן על העיר העתיקה מעתיקה? מי על הקרח מחליקה? מי עובד/ת במחלקה? הסכם החלוקה? מי בפיס הביא את ה"מכה"? אשתו של המלך היא מלכה. מי את הבית לפסח לא ניקה? מי את הקרסול מעולם לא נקע? גם אם ההסכם פקע  - לא כדאי להיכנס למצוקה - כי האמת היא מוצקה. כלי כסף זקוק להברקה. בכל צד של הפנים יש רקה, כי האהבה היא עדינה ורכה. לפעמים נשיקה - אהבה חדשה משיקה :)

אני לא גורו, ואתי ביחד קמצנים לא יגורו :) ומי שעל כפיו יביא כסא לאליהו הנביא - אדם כלבבי. אריה ולביא. עיבוד שבבי הוא דו-שלבי. גלבייה כמו של עָרָבי - זה ביגוד קצת לא עכשווי :)

עשו לי בוחן פתע, לראות אם אני יודע להכין גבינת פטה. נכשלתי בבחינה, ולא נסעתי לחו"ל השנה, אז קניתי 200 גרם גבינה :)

יש לי סוג של "פטיש" לכוסיות. אני ממש אוהב לאסוף כוסיות עראק קטנות, בכל מיני עיצובים וצבעים. אני גם אוהב לשתות באירועים, אבל ממש טיפ טיפונת. בעיקר עראק זחלאווי. פעם ראיתי מתנחל שהיה ממש נחלאווי :)

אני לא אוהב לאחר, אני אוהב תמיד להקדים, אפילו אם בחוץ לא נושבת רוח קדים, כדי שלא אצטרך אח"כ להצטדק עם כל מיני "סיפורי בדים על עבדים". לכן כבר כשהשעה חמש אני (לא) לובש בגדי שש :)

אני לא חבקוק, ולא הרב קוק, אך למרות שבפוליטיקה מקובל לתת למי שמעליך בת**  ליקוק - כשיש אהבה - נדלק בעיניים זיק-זיקוק :) ספר באנגלית זה "בּוּק". לכן החיבוק מסיר כל דיבוק :) ועל זה כבר אמר ד"ר סְלוּק-המָצְלוּק שלא העיקר ה"לוּק", ולא עושים חילוק לכל חלוק, אלא העיקר זה שה"שְלוּק" יהיה "אָחוּשְלוּק" :)

נכון שאחשוורוש חיסל את וָשְתִי, אבל איזה מזל שאת בגדיי בבוקר לבשתי :)

בתיזות של האנשים הרעים והמופרעים אני אוהב לעשות קרעים :)

בחייאת זומזומובסקי, אני לא צ'ייקובסקי ולא טשרניחובסקי. יש אומרים שאני קצת "תחמנובסקי", כי את "האלמנט" צריך לדעת למי "להכניס", אחרת איך את האויב נניס ואיך נזכה לריח האניס?

אחי, אם האישה עושה לך מבחנים, אל תתבייש, ופשוט תגיד לה חד וחלק, ללא כחל ושרק: "מה את עושה לי בחינות, ולשכל שלי - ים של "טחינות"? האם לרגלייך אני צריך ליפול בתחינות? לא יותר טוב לאכול את פרי האילנות בבתי המלונות? זכויותיו של אדם עליו מגינות. לאהבה יש בלי סוף מנגינות" :)

סליחה שסטיתי קצת מהנושא, כי בצילו של עץ התמר אני חוסה. מי להרשים את כל הבחורות מנסה? בקיצור: "חייבים לעשות מעשה, כי אם לא נעשה מעשה - מה הנושא?", כפי שכן או לא נאמר בפרקי דרבי ביבי, יא חביבי, גאון הדור, היודע לעדור ונדרים לידור. יוספי לידור - באיזה מדור? דלת באנגלית זה "דוֹר". אל הלב - אהבת אמת חדור תחדור, ככתוב בפרקי דרבי חֶדֶרָה מגֶדֶרָה: "דברי אהבה תמיד נשָדֶרָה" :)

ד"א: כל המעשן קובני סיגר - כנראה שמוחו לא מספיק בגר, ושכל - הוא לא מספיק אגר, ואיך יהיה הדבש ניגר? וכל המעשן סיגר קובני - איך יזכה לראות בזיו החצבני אם הוא יהיה כזה עצבני? כך ציווה רבי רבני-סבני-חבני-חלבני :) וכל השותה בקבוק שמפניה ורודה, שלא יתפלא אם הוא יהיה קצת מסטול בהרקדה :)

לא שיחקתי ב"רולטה", כי למה להכין מביצים "אומלטה"? ולא ביימתי את "ריח מנטה", כי אהבה זו הפואנטה, שהיא חיה ולא מתה, בעזרתה של מרגולטה :)

אני אוהב בחורות שמדברות "דוגרי" וישר אומרות לי: "בוא, תשים לי"... קצת נענע בתה, כי זה מעיד על עמדותֶיי של הנבואה-שוטי. גם חוייג' בָּבּוּפֶה - הולך טוב ביום יפה. לאחר מכן - העניין נשאר סודי, גם אם לא תודי :) יש אומרים: "שלא נדע", ויש אומרים שדווקא "כן נדע", תלוי בעמדה, תלוי אם הבחורה חמודה, בקיצור: תלוי בהרבה מידע. ההתחבטות בשאלה עתיקה נושנה זו "מעלה חלודה", ממש כמו: "דא, ליברמן, דא. האחת והיחידה", כמו שנאמר: "ממאיר גולדה לא קם איש כאבי סינגולדה" :)

לא עבדתי בשום מחרטה ולא למדתי בשום פקולטה באוניברסיטה, אך בשבילי שירי חארטה-בארטה הם כמו קנטטה לבטטה, שאת הטוב בהם צריך לברור עם פינצטה. שירי חארטה-בארטה לא גורמים לי שום שריטה ואפילו לא צביטה, לכן החלטתי לעשות להם סוף ולהוביל אותם אחר כבוד לשחיטה על רולטה ולשגר אותם בכיוון אחד בלבד - לחלל, על רקטה, או לקבור אותם בלב הים, איפה שהסירה הטרופה פעם הייתה שטה, ויש לי שיטה שעובדת אפילו בעלטה, ואפילו בשנת השמיטה, גם ברחוב ראשי וגם בכל סמטה, גם על השקל וגם על הפרוטה. השיטה שלי עובדת ממש כמו סונטה לסוויטה. לכן לא צריך ממחטה, ולא צריך ליפול למיטה, כי יש חיטה ויש חליטה, לכן קיבלתי החלטה, לתת בעיטה לשירי החארטה-בארטה, כדי שכל בחורה תהיה מבסוטה :)

לא הייתי מוסכניק ולא הייתי מג"בניק, הייתי סתם פושטק-ניק. הייתי גם תלמיד-ניק נודניק ולפני כן הייתי תינוק-ניק עם מוצץ-ניק, ולפני כן אני לא זוכר, זה היה מזמן :) האמת היא שעד היום נשארתי תינוק מגודל-ניק, רק שאת כל המוצצים החלפתי במשהו אחר שאותי מעצים - עציצים! זה ממש כיף לגדל עציצים ולאכול את פירות העצים והחמצוצים. זה ממש מעצים! הרבה יותר מלהפליג באוניה של "צים". בקיצור, לכל המעריצות והמעריצים: די להיות לחוצים, די לזפזפ בין הערוצים, די ל"פיטפוטי הביצים", הגיע הזמן לנהוג כמעשה החלוצים וליישב את כל המפרצים, להפשיל שרוולים ולעשות מאמצים, להפסיק עם כל האילוצים והתירוצים הלא נחוצים, ולהיות מרוצים גם בלי "שיפוצים" :)

הרבה שואלים אותי מה שמי, אז קודם כל הבהרה: אני לא אבא של שרון חזיז, ולא קוראים לי "נעים-עזיז" :)

עכשיו, ממש כמו שלאורי גלר יש כישרון לכופף כפיות, לי יש כישרון "לכופף" את המילים לעשות רצוני כדי להביע את אהבתי לרעייתי. לכן ניכסתי לעצמי את השם "אורי גלר". האמת שהשם הזה זה נועד גם כדי להיות צפונבוני אסלי, מורם מעם, אבל זה בסוד, זה לא לפירסום, שמא יהיה במזל כירסום :) מה יש? לא מגיע לי בית חלומות בצפון תל אביבה, כמו שרואים בסדרות בערוץ "ויוה"? אבל היות שאצלי החרוז-תפוז ממש "זורם בדם", אי אפשר ככה סתם להשאיר "גלר" בודד ומיותם, בלי להשאיר איזה חותם. מכאן בא "אורי-גלר-בלר". הוספתי לשמי גם את "מזרחי" כדי שאוכל לומר: "אחי, גם אני מזרחי" :) ואיך אפשר לא להזכיר בשמי את מדינתי ישראל? אבל "ישראל" לא מתחרז עם "מזרחי", אז אין ברירה אלא להוסיף גם "חזקל", שיהיה משהו שיתחרז עם "ישראל". לכן שמי בקיצור-אליצור-מפעל ייצור: "אורי-גלר-בלר מזרחי-חזקל-ישראל"... :)

יש כאלה שאומרים שהשם החדש שלי הוא כבר ממש נאום "מהאו"ם שמום", אבל מה איכפת לי אם מי שיקרא את זה יהיה קצת המום, אפילו אם לא מוח-חָמוּם, העיקר שבחורף יהיה לי חימום בלי סימום :)

למרות כל מה שלא אמר עליי גבאי ויקטור, אני לא אינסטלטור, רק קצת קומבינה-תור. אבל רק תמורת הסכום המתאים - את התור לרוקדים אני יכול להקדים, ככתוב בדברי חבצ"ל [=חכמים יותר מבצל]: "בארצנו נשמע קול התור, ומי ייתן פטור מהתור אם לא הקומבינה-תור?". בקיצור: קומבינה רצית - לאורי גלר בלר עסקים עמוקים בע"מ פָּניתָ, גם בקיבוץ חניתה, וגם אם באדום לבן עם המכונית חניתָ. אפילו אם שמך אניטה או דוד בוניטה, גם אם בניין ללא היתר בָּניתָ או קָניתָ - לקומבינה-תור תמיד פָּניתָ:)

כה אמר מלך החרוזים, בעל פרדס התפוזים, בעל גינת האגוזים: "אני מגזים? את הנחות היסוד של כולם אני מזים, ובשיריי יש צבעים ממש עזים! יאללה, זזים?" :)

בברכת אהבה עד בלי די, נתראה בהר בעמק ובגיא,

מקווה שמילותיי ושיריי יעשו לך חשק לרקוד עד בלי די את "שיכור ולא מיין, ידידיי",

ושתהיה לך בנשמה ממש הרגשה של "היי", בלי להזדקק לסמים, חשיש או "נייס גאי" :)

ברכות מכל הלב לכולם, בכל מקום בעולם

ממני, הלר בלר מזרחי-חזקל-ישראל,

מנכ"ל רשת "בֶּגָ'ה קוּבֶּגָ'ה" מקבוצת "שִיפְּצוּר צוּר בקיצור, בלי צירצור בייצור, בָּלָגָאן בָּגָן, דגן מטוגן היטב מעוּגָן, ממוגן, ממוזגן" בע"מ :)

ממיס הלבבות והלביבות בארץ האבות מלאת האהבות, פזמונאי בגאווה, מאסטר האהבה, במיוחד עם בחורה שווה :)

סתאאאם, בצחוק. אצלי האהבה היא "לחם-חוק" :)

לסיום, ברכת "מי שברך":

מי שברח משוקולד ממרח הוא יתגדל ויתברך, שנאמר: "לעולם יהא אדם כקנה רך ועל אשתו לא יצרח, ואז גנו בוודאי יפרח". לזוז עכשיו אני מוכרח, אז אחי, אל תהיה לי מצוברח, כי מי שטרח, ואת שולחן הפסח כהלכתו ערך - בוודאי מרור כרך, אור לו זרח וכוכבו דָרָך :)

גילוי נאות: זה לא אני, זה מיקו. אני לא עממיקו. לא קוראים לי צ'יקו. קוראים לי צ'יקולו פיקולו. שם קצר וקליט כמו ג'ק רובינזון קרוזו בָּלוּזוֹ ששתה הרבה אוּזוֹ. אני שותה, שותה. שוטה הכפר, אפילו שאני גר בעיר, כי בעלות השחר - התרנגול את מי לא מעיר, כי בחור צעיר - בראשו עדיין שעיר. במיוחד ביום בהיר הנושא הזה נהיר כמו נהג זהיר באמצע קהיר. לכן את הלילה לריקודים צריך להשאיר עד שאור הבוקר יאיר :)

כן, כן, אני שותה, שותה. תה צמחים בכפר... איזה כפר? כפר אזר, כפר מפוזר, אומץ הוא אזר, לזקנה הוא עזר ומייד חזר לבזאר, ואז את הסרט הוא גזר, אבל הוא הרגיש שם ממש זר ומבוזר, כי הוא לא ראה שם את דורון מזר. מזל שלא היה שם בסביבה מנזר, כי זלמן שז"ר את כל הפרחים שזר :)

אני לא פולני אסלי, אבל מגפילטעפיש ממש נמאס לי :)

טוב, ברור שיש לי כישרון שאין שני לו, למרות שלא קוראים לי דנילו או וונילו, ולא הייתי במנילו. בקיצור, אל תעני לו ואל תסמני לו. מתנות אל תקני לו ואל תתני לו. רק לי. גם אם לא או כן סנילי, ולא קוראים לך נילי - ארמון תבני לי, והכל כולל הכל - תתני לי :)

אני לא המצאתי את זה. מה פתאום? הרי על זה בדיוק אמרו חבצ"ל [=חכמים יותר מבצל]: "אהובת לבבי לי תתן איתה להתחתן - ונחגוג בלילות על מצעי סאטן, כי ה' לנו כוח ייתן :) כוח ייתן כקרני ראמים לנגד כל העמים, גם בלילות וגם בימים, וכל המיזמים והאבזמים והנזמים והגוזמים המגזימים בזימזומים והמים החמים כשבבוקר קמים ובלילה נמים והכל בסדר עם הבלמים, בלי לקחת סמים, אפילו לא לפעמים" :)

תיבת חיפוש