חלק מהתכנים באתר ניתנים לצפייה למשתמשים רשומים בלבד. מי שכבר נרשם/ה יכול/ה להיכנס לאתר (LOGIN) באמצעות האימייל (דוא"ל) והסיסמא, דרך דף הבית, בדיוק מתחת ל"תפריט". פרטי הכניסה לאתר נשלחים אוטומטית למייל שלך מייד לאחר רישומך לאתר.

בכל דפי אתר זה כיתוב בצבע אדום או ירוק מכיל קישור (לינק)

למרות שכבר עכשיו באתר זה יש די הרבה תכנים מקוריים וחדשניים, האתר הוא רק בתחילת פיתוחו, מה שנקרא: "בחיתוליו", לא כולל גבעוליו, עליו, גליו, חלב ולולב עם בוא הסתיו על כל הנעלב בכל שלב :)

בע"ה יתפרסמו באתר זה עוד מלא שירים ומלא קטעים קומיים ומצחיקים, כולל סרטונים, שחלקם אולי יתפרסמו ביוטיוב, בסירה, אה, סליחה, בסידרה של סרטונים בשם: "מה יותר פשוט מקישוט? בכינרת לשוט". הרי לאתר הזה לא לכולם יש נגישות - רק למי שיש רשות. כי בחיים צריך גמישות ורגישות או רישות או יישות בלי תשישות ואדישות" :)

באתר זה יש גם קטעים קומיים ומצחיקים, עם מלא זיקוקים עד השחקים בגן המשחקים וחיבוקים מתוקים שבלב הם חקוקים כשושנת העמקים. אז קדימה, למי בדיוק אנחנו מחכים? למי שיעלה לארץ ממרחקים, ומי יודע אם יבוא עם צימוקים או פיסטוקים? :)

באתר זה צפויים להתפרסם בע"ה גם תכנים רבים נוספים במגוון נושאים, אבל כמו שאומרים: "דיה לצרת רבים - נחמת שוטים, בשעתה". מי נמצא איתה? כן, היא ראתה בראייתה את הכיתה. מה עשה הווטרינר בשעת ההמלטה, כשהפרה ברפת געתה? נתן בקיר בעיטה בבעתה. נכון, היא נקטה בשיטה של הדתה נגד כל מי שלדעתה ולתפיסתה חטא בהסתה. איפה? בבקתה היא כיסתה את שמלתה, שאותה רק אתמול היא קנתה. בזרועותיה היא לפתה את הפת שלה, יעני את פָּתָה. את מי הנחש הערמומי פִיתָה לקראת יציאתה? ב"ה תאונה לא קרתה. ברית שלום עם ידידים היא כרתה. מי על צידו נטה, ומי מהנתיב סטה? למי אין ממחטה, כולה או מקצתה? מה היא על דגלה חרטה, איפה היא שוטטה וכמה עראק בעלה שתה? היא קראה פרק תהלים לעילוי נשמתה. מה זו אשמתה אם מישהו אכל פלאפל בפיתה בקריית אתא, לא רחוק מכלא שאטה, אה, סליחה, כלא שאכטה? למה לרדת למטה אם הסירה שטה די רחוק מהכפר ענאתא? מי אמר שהמצב פָּטָטָה? לא פָּטָטָה, לא בָּטָטָה, לא אטריות, לא מקרוני ולא פָּסְטָה :)

הצפי כרגע, בנוגע לכמות השירים הצפויים להתפרסם באתר זה, הוא שתוך כשנה יתפרסמו כ 150 שירים ואולי יותר, בתוך כשנתיים כ 300 - 400 שירים, בתוך כ 3 שנים כ 500- 700 שירים ותוך כ 5 שנים יתפרסמו באתר בין 1,000 ל 2,000 שירים, כי מישהו כאן צריך את הנטל להרים, אז למה לתת את זה לאחרים שאולי יכתבו שירים מפגרים שלא יפתחו לגן עדן את השערים, ואז - איך נהיה באמת מאושרים? :)

כמעט כל השירים שצפויים בעתיד להתפרסם באתר זה יהיו מילים חדשות לגמרי לשירים ידועים ואהובים. בע"ה הצפי הזה יתממש לפני שיחלפו שנים חמש. בקיצור, אתי צריך תמיד להתגמש, כי האביב כבר בא וממשמש, כמו שאומרים בערבית צחה: "מחר, כשיבוא המישמש", יעני: "בוקרה פיל-מישמיש יבוא עוקרה בן חישחיש" :)

לא מאמינים לי? אני נשבע! בחייאת העיניים של הגנרל אורטגה, שאף פעם בחייו לא קנה במגה, כי היה יקר לו אפילו קרלו, ובטח ובטח שהיה יקר לו לנסוע למונטה-קרלו, כי במידת הקמצנות הוא היה פרסי, ובמידת הארסנות הוא היה ארסי, כמו שאמרו חבצ"ל [=חכמים יותר מבצל]: "הפרסי קבע שיא בבית הנשיא. למה שלא תנסי? איפה הנחש הארסי? גמר את כל הוויטמין סי כמו וואחד שתיין רוסי. שם החיבה של חוסיין היה "חוסי". בכביש לא תטוסי, גם אם את משבט הטוטסי, גם אם קוראים לך אורנה פיטוסי או לוסי. הבית מוכן לאיכלוסי. ג'מוס או ג'מוסי או קיסוסי או ערוסי או ניסים סרוסי. נוסי, נוסי, על נפשך תחוסי, כדי שלא יהיה לך יום מנחוסי. כך ציווה בצוואתו המנוח ע"ה דידי מנוסי :)

אופס, סליחה, מה פתאום דידי מנוסי? התכוונתי בכלל לדידי הררי נוהג בפרארי של אורן נהרי. סליחה, מה??? לאורן נהרי אין פרארי??? בסדר, בסדר, אז מי אמר להזמין גררי לפרארי של יורם לב טהרי??? :)

בשירים שלי אין ביטויים המתארים מראה חיצוני כמו: "את יפה", כי בחוף הים בחיפה הלכה מישהי יחפה. בשמפו - כשבא לי אני עושה חפיפה. לקראת סופה של הסופה היא עקרה בתים במעופה. כדי לקפוץ לרוחק צריך תנופה. מי עוגה אפה בביר גפגפה? :)

ומה קורה אם לא בא לי לנסוע לבאלי? קסיוס קליי הוא מוחמד עלי. אין קשר לסלבדור דאלי או ל"סיליקון וואלי" או לשולחן אובלי, או ל"חווה לי, הסוסה גבהה לי" או ל"עץ או פלי" או לסטטוס וויראלי או למירוץ "ראלי", שבו היא נהגה לי. כי מה רע לי? העיקר שיש עצה לי וקפיצה לי, ללא ריח בָּצָלי. מי את הנושא הזה כבר מיצה לי? מי אמר: "מחיצה לי וחציצה לי ודרך פריצה לי ושירות יקיצה לי, כי היא תמיד ממליצה לי על מליצה לי"? :)

בקיצור, לך תעשה חפיפה עם שמפו, "תלך לשם, תבוא לפה"... מה קורה למי שחי בגפו ועשן עולה באפו? אין עשן בלי אש, אז מי יודע אם האף שלו לא נשרף? מי את כל הקופה גרף בלי לשרטט איזה גרף? מי את כל הקלפים טרף? שמואל הנביא את ראשו של אגג ערף. די, דחילק. חייבים להרים פה קצת את הרף :)

וחוץ מזה שאני לא יליד חיפה או חפיפה ולפעמים משתמש במעטפה והארטיק במקפיא קפא ומצעים העוזרת מחליפה, למרות שלא לבשתי חליפה בשום אזור או נפה, כי מי ששוחה חייב לשמור על ציפה רצופה, לכן לא כדאי לדבר בשפה רפה, ומכל זה ברור כתמרור של פירור זערור על גפרור, ממש כפי שבאוזניים בנות עושות חירור בלי שום עירור בחדר קירור, באותיות "קידוש לבנה" על גבי גבינה שמנה-עדינה בטעם תאנה וריח שושנה שניתנה במתנה לכבוד החתונה, שהאתר הזה הוא אתר לכל המשפחה, כמו שאומרים בעברית צחה, מבטיחה, לחה וממליחה, בלי שאף אחד על כך מחה ביום המנוחה. מי את הדעת מסיחה באמצע השיחה, ממש כמרקחה בארוחה? כשהמבחן נדחה - ברכה ושמחה :)

הרי במפורש כתוב: "שקל קח-תן, תן-חבל, קח-טופי. כן, יש לה אופי, היא לא שותה בבוקר קופי ולא קוראים לה "סופי". היא בת של מר חופי, לכן אין להטיל בה דופי. אישה לקראת אמוניי - בת נהלל", לכן אין מה להיות אומלל, כי יעקב אבינו את האבן מעל פי הבאר בקלי קלות גלל, ואת דרך האמת והיושר לכולנו סלל, כי למעמקי התורה הוא צלל, ובזכות נינו משה רבנו עם ישראל ניצל ממזימת: "אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל", הרבה לפני שהאדם חלם לטוס לחלל, והרבה לפני הקמת המל"ל, בל"ל ומרכז סוזן דלאל :)

אני לא המצאתי את זה. הכל כתוב. כל טוב! כל טוב! שיהיה לכולנו כל טוב! גם ליבש וגם לרטוב, גם למלא וגם לחטוב :)

בנוסף, גם כתוב במפורש: "לא תחסום שור בדישו, ואישה - מפגישה בחנות בגדים עם המלבישה". אפילו אם היא קשישה, כי אם תחסום אותה - היא מרגישה. היא רגישה. זה לא בושה. שיר לך היא מקדישה, היא לא אדישה. היא שומעת כל נקישה. אחי, האם אותך היא מענישה? האם קוסמטיקה, איפור, פדיקור ומניקור - זה אצלה ה"נישה"? אולי בהודו היא עולה על "ריקשה". למי יש בחשבון הבנק - וואחד "בקשישה"? :)

בשירים שלי גם אין: "אני רוצה", כי מגן עדן - מי יוצא? ואבטיח - אם תחצה - אולי את המטמון תהיה מוצא... :) סליחה, אבל כתוב: "אולי", לא כתוב: "בטוח" :) את/ה עובד/ת בצוות פיתוח או בחדר ניתוח או באוויר הפתוח? השולחן שלך תמיד שטוח? הקפה השחור מספיק רתוח? :)

בשירים שלי אין עצות או המלצות, כי לפני בוא החלוצים הארץ הייתה מלאה ביצות, ואת הכביש בזהירות צריך לחצות, גם בשעת חצות, ואין מה לדבר על קציצות פרוצות, כי במדע דרך פריצות נגד היתושים עקיצות. זה אמיתי, לא סתם הלצות מתלוצצות. בפסח - המצות מצחוק מתפוצצות, כי ל"בזק" יש שירותי יקיצות, לתחרויות ריצות עם מריצות, כאטריות, אה, סליחה, כפטריות אחרי הגשם צצות :)

בשירים שלי גם אין מצב שהמנגינה המתאימה לשיר תגרום להגייה במלעיל של מילה שהגייתה היא במלרע או להיפך, כי גם עניין זה הוא חלק מהשפה העברית. מי שמוצא טעות שלי בנושא זה - נא להודיעני או גנץ בני, או קרביץ לני, או נפתלי מני, או שילינג או פֶּנִי, או הולנדי ממוצא דֶני, או כמו שלא אמר דן עייני: "עלא ראסי ועלא עייני", או לכל הפחות - ליאור ייני :)

הבהרה: ב"לוגו" של האתר אמנם כתוב: "כולל שירי העם בע"מ, לא כולל מע"מ", אבל אין מה לדבר על פקק שעם. גם אין אחריות שהטעם הוא באמת של פעם, אז נא לא לפנות אלי בזעם, גם לא בימי ברק ורעם, כי בערבית "כן" זה "נָעָם" :)

יסודותיו של אתר זה חזקים כאילו היו יצוקים מבטון, יעני צמנט, ונשאלת השאלה: "איפה כאן האלמנט"? ובכן, את כל האלמנט הכניס לעמך הפרלמנט :)

תיקון טעות: מספר העוסק המורשה אינו "אפרים ומנשה", אלא: "הדשא רך. הוא לא קשה. לא תהיה לו כנושה. למען ציון לא אחשה", ככתוב בתורת משה: "לריח ניחוח לה' אִישֶה" :)

טוב, נכון שהפסוק הוא לא בדיוק ככה. אז מה תעשה/י? תפנה/י ליאח"ה? היא כבר נחה... באמת? מה את סחה? ברכה והצלחה! :)

"ברכה והצלחה" דלעיל - ההגייה היא בעגה האשכנזית, יעני במלעיל, כמו שאמרו חבצ"ל [=חכמים יותר מבצל]: "מי מילמל, מי בִּילבֶּל ומי גמבה ופילפל בארץ ישראל שבלילה החתול יפסיק ליילל, ובעיתון של אתמול יפסיק לעלעל, ובמקום זה - יתחיל להתפלל ויגמור את ההלל" :)

נ.ב.: ה"שין" ב"לריח ניחוח לה' אישה" מנוקדת סגול, מלשון אש. היא לא מנוקדת קמץ - כי חבל על המאמץ. יעני לא מדובר פה על אישה קשישה שאוכלת ביצה קשה ממלחמת ההתשה. אולי ממלחמת העצמאות או מ"השפל והגאות" או מ"מכבים-רעות" או מסתם עניין פעוט :)

לא סתאאאם, פה זה לא "ברוך ג'מילי". הרי כתוב: "אם אין אני לי - דבילי סנילי או נילי" - כה אמר בילי-גילי-ווילי-סילי :)

בקיצור, סליחה, טעיתי. ביני לבין עצמי תהיתי אם ריקודי עם יש גם בטהיטי, אבל לבדוק את הנושא לעומק בינתיים לא רציתי, כי מיין האהבה שתיתי ורוויתי :)

עכשיו יש כאלה ששואלים: "למה את הטעות בלוגו לא תתקן?" כי אז אני אצטרך להגיד כל הזמן: "כן", "כן", "כן". ואז - מתי בדיוק אני אבנה את הקן? עכשיו יש מבינים למה את הלוגו אני לא אתקן? כי לא בא לי להזדקן :)

אני לא סתם עוסק מורשה, אלא ממש עם קבלות. על כל קבלה שלי רשום: "קבלת שבת", ובשורת הסכום רשום: "איש כאשר ידבנו ליבו, כפול שישים ריבוא", כמו שאמרו חבצ"ל [=חכמים יותר מבצל] "גבר כי יישא עול על גבו בעודו באיבו" :)

יש רישום לאתר שהוא לגמרי בחינם, אך אל דאגה, המע"מ על הרישום בחינם לא מגיע לווייטנאם :)

עכשיו יש כאלה שבכלל מעדיפים לקבל בחינם עובדת זרה פיליפינית, אבל כידוע, אני לא מבין כלום בסינית וגם לא במנדרינית. בקושי אני מבין משהו בסאונה פינית :)

אז נא לא לשגע אותי בנושא העשויה ללא חת היחידה והאחת. הרי מי הגיבור שנמלט מהסלט? :)

בקיצור, האם צריך לחלוט כאן מנטה, או שכבר הבנת את הפואנטה? :)

פואנטה בעברית זה נקודה. שנת לידה. אידי אמין דאדא הצטרף ליחידה בָּגָדָה, בלי ראייה חדה, בלי שפתר את כתב החידה, בלי לומר תודה, בלי לקוד קידה, ובלי לבקש את ידה של זאת שצעדה עד מצדה למען המדע, אחרי שאת כל הבית היא סיידה לבדה! מי מצביע בעדה? מי אותה מהשבי פדה והכין לה לדרך צידה? למה הסירה נוטה על צידה? למה ליד המיטה שמים שידה? צער לא נדע בקריאת ההגדה. זו האמת, זו לא אגדה. את כל השטויות האלה מי בדה? עובדה :)

גבירותיי ורבותיי, בחדווה מלאת און, פאסון, חסון, שאנסון וסנדרסון, בשמחה ובששון הריני לבשר לכם כי הדאון באוויר דאה וביבי חתם על ההודאה!!! :)

כן, כן, הוא מודה!!! ביבי יא חביבי מודה שהוא זה שאמר: "חייבים לעשות מעשה, כי אם לא נעשה מעשה - מה עשינו?" :)

הרי חלק משונאינו עלינו הלינו ונגדנו ליד האו"ם הפגינו, רק בגלל ששמפניות וורודות שתינו ו"חיים משוגעים" עם גלידת פיסטוק עשינו ואיפה לא היינו? :)

בקיצור, תהילה לבורא ימלא פינו, כי פשעינו כשלג ילבינו. כשאויבינו זאת יבינו - כאבלים חפויי ראש, כואבים ודואבים פניהם ירצינו, ואז ימלא שחוק פינו. הבנת את זה, אחינו? :)

כאן זה לא דף הבית. הלו? יש מישהו בבית? מי רוצה שמן זית? נשר או עיט? על ספינת האהבה מי יצא לשיט? חופש, נופש או קָיט? :)

המילה "קיט" מנוקדת עם קמץ מתחת לאות "קוף", כמו קייטנה בפינה של הגינה, איפה שגדלה השושנה הלבנה כמו פנינה, כל עונה, כל שנה, אפילו ביום שיש בו עננה, בדיוק כמו שהאמא את התינוק בחלב אם מזינה, ובדיוק כפי שמכונית בחנייה חונה, כי מכונית מירוץ לא תהיה זמן רב עגונה :)

כך במפורש ציווה ד"ר ג'ונה בן מג'נונה, אשר כמעט חיסלה אותו האנגינה, לאחר שדרך על בננה. הצדיק הקדוש אשר מסר את נפשו על קידוש ה', ונפל חלל בקרב המהולל על השיער המדובלל. בגלל שסתם כך הוא הלך לעולמו - ה' יקום דמו - על שונאינו ישפוך זעמו ויפדה במהרה את עמו :)

לאות הוקרה לזיכרו, על פועלו הרב כחובב בירה ועראק מושבע, כפי שבכנסת נקבע, באמצע הפאב הוא נקבר, ממש על הבר, יחד עם הרבה תבן, מוץ, קש ובָּר, לאחר שליבו נשבר מלראות את מה שקרה לחי-בר בארץ הצבר :)

מי ייתן ויעשו על דמותו "חרצוף", כי היה לו פרצוף של מי שמימיו לא שתה מהפרח צוף. מה עוד, שמעל המים הוא ניסה ללא הצלחה לצוף חמש דקות רצוף, בלי לקחת בחשבון את המע"מ על הריצוף, שגבה ממנו השיפוצניק החצוף, שלא הוציא חשבונית מס, כחוק, ומכל השיפוץ פשוט עשה צחוק :)

אל דאגה, רבי ג'ונה בן מג'נונה לא נקבר עם עזרא בר, וגם לא עם רפאלי צבר, אלא הוא נקבר באמצע הבר בזנזיבר, כי ברחם אימו הוא היה פעם עוּבָּר, למרות שמעולם לא נצץ כענבָּר :)

כבוד הרב הגאון שפרנדל-ברנדל-מלמד-מנדל כבר הסביר שבין בנדל לפנדל - א-גרויסע שמחה עושה את כל הָהֶייב-דֶל. ידית באנגלית זה "הֶנֱדֶל" ונר באנגלית זה "קֶנְדֶל" והקיצור של "שיינדלה" זה "שֶיינדֶל" :)

מה כל זה קשור? לימין שוּר. מי אוכל אינשור? לשיניים - יישור. ממלכת אשור. גישור או פישור. מראש אמנה תשור :)

חלק נכבד מהשירים שכתבתי להם מילים חדשות דנדשות הם כאלה שחוברו להם ריקודי עם. ועל זה כבר נאמר בפרקי דרבי דלא שמר מכל משמר את החימר והתמר של ד"ר עמאר-דמאר, שברח ממשחק הגמר: "הידד, היאח - ה' לי יסלח", ועל כך יעיד אפילו האוויר הלח שנשם הפלאח, גם אם התינוק עדיין לא מקולח, והמאכל לא הומלח, אבל את הכנרת הוא כבר צלח, ומתנות לאביונים הוא כבר שלח :)

ולמה שיסלח? כי הוא יודע שאהבה היא מצרך שבכל בית הוא הכרח, כידוע לכל ידיד ואח שבשמחת פורים האחרון שמח, ובשבת שעברה הוא נח, ולא תופף על הפח, ולאביון אמר: "בבקשה, קח. זה משובח. ישר מהמטבח". באמת? מה אתה סח? שש-בש, דמקה או שח? מי בשמן נמשח? זה סיפור שלנצח נמשך. כן, כן. רק כך את התרופה למצב הזה נרקח. מהר, לפני שיבוא פקח :) אחחח, יא מאמא, אחחח, אחחח, אחחח :)

נכון שעזיזאת קצת פזיזת? מי גיבור העשוי ללא חָת? המחיר המושחת לא הופחת. לרובה יש קת. התינוק הושקט, עוד מעט, רגע קט. הבמאי צעק: "קאט! קאט! קאט!", אך היות שהוא יותר מדי בלט - הוא נמלט בלאט ממרדכי (מוטי) גילת, כדי לבצע הבדלת בין העם-דָלָת לבין שבת-חלת מייד בתחילת, סליחה, במחילת החתן-כלת, הכל יצא "סלט" ואל הים נפלט, חיים מצילת מכל צלילת ומכל ערלת במשלט לקבל דמי אבטלת, כי צבע השחמט יצא מט, והוא פחד מענת-צפנת ומהריסת העריסת. מי מפריס פרסת? למה סאטמר ולא מרסאט? מי אוכל לחם פת חוץ מהמפ"ט? אמר האב לבתו: "למה בגשם בלי מעיל יצאת, בלי דרך פריצת?" איך החרט הגיע פתאום להרי האררט ותקע בשופר תשר"ת, תר"ת? ממש מזל ברת שאת הברית איתה הוא כרת!!! יש אדון-מר ויש גברת-מרת. ב"ה שהוא לא נשרט. הסרט כבר הוסרט. לפרוטות הוא כבר פרט, בגלל צנעת הפרט. שוטים נחמת - רבים צרת. דרך קצרת. בלפור הצהרת. גורל הרת. מי בכנרת שט ומי את מדיו פשט? הכול פה כבר מרושת. מי זכה בירושת בשנת תש"ט ויצא מקושט? :)

גבירותיי ורבותיי, מי שהולך לטייל באביב, סתם ככה מסביב, בחוף הים של תל אביב - על כן יעזוב איש את אימו ואת אביו, ויתחתן, ויוולד לו בן חביב. כך קבע ד"ר רביב שביב, או בקיצור: "מג"ביב" :)

מה זה מג"ביב??? זה מג"בניק קטנצ'יק עם וואחד קול ואנקול שיודע לשקול. זה הכול :)

כפי שבוודאי כבר נוכחת לדעת מה המחיר של דלעת נטולת תולעת + לגעת בפקעת, כמפורט בשיר של ג'וני בראל-סקעת, אתר זה הוא לא סתם חרטא-ברטא, אלא ממש אוניברסיטה, עם דיפלומה עשויה מיהלומה בחלום-מה :)

כל המסיימים בהצלחה את לימודיהם לתואר באוניברסיטה של האתר יזכו בתעודת "מומחה מדופלם", המוכרת בכל מדינה בעולם הקיים ו/או ההולך ונעלם, לא כולל צלם על זחל"ם במל"ם יא סלאם, אחרי שבחלומו חלם שבפטיש הוא הלם אחרי שבלימת פתע הוא בלם, או בקיצור: "כול שי כלאם" :)

יש באתר גם אגף ללימודי חוץ, יעני לא ממש לתואר בדואר. המסיימים בהצלחה את "לימודי החוץ והחמצוץ בארץ עוץ, אל תהיה לחוץ גם אם אתה גוץ בלי ניצנוץ, קדימה לרוץ, לתפוס את שולץ" יזכו בתעודת "מומחה מורשה למע"מ, החתן לבוש בטעם. שמפניה עם פקק שעם. זה היה מזמן. פעם" :)

ד"א: הכלבה - גור המליטה. ריטה לא אוכלת פיתה. היא בקושי אוכלת חסה. על כספה היא לא חסה, כי היא לא פרסייה. זה אמיתי, זה לא מעשייה. העיקר בחיים זה העשייה. כך אמר שר המסחר והתעשייה :)

א-פרופו ריטה, היא הייתה פעם נשואה לרמי איינשטין, אה, סליחה, קליינשטיין. טוב, בעצם מה זה חשוב אם זה איינשטיין או קליינשטיין או ווינשטיין? העיקר שיהיה "צפונבוני" כמו גינצבורג בוני, עם פוני שלא חי בעוני, ורצוי שיקראו לו רוני או יוני או טוני, ושלא יהיה מונוטוני או אפלטוני ושלא יקנה פלייסטיישן של "סוני". שיהיה מקורי, שיבלוט, שיראו שיש בו ייחוד ושוני, כמו ניסים אלוני, או חטיבת עציוני, או אלכסנדרוני, או מושונוב מוני, או חיים רמוני, או דוד חרמוני, ששאל: "מי כמוני?"... :)

די, חלאס עם דלאס, כבר נהיה חור בראש לאחשוורוש שטיפס על הברוש, לאחר שסיים את השדה לחרוש בין היורה למלקוש בשעה שלוש, וחיכה עד בוש שיתקנו למכונית שלו את הפגוש, כי הוא רצה לפגוש את בן ארי מוש, שיצא לנפוש, כי הוא בן אנוש, לכן הוא הוציא כסף מחשבון העו"ש ופתאום ראה פשוש, ונזכר את השום לכתוש בין עזה ליו"ש, כי הנושא כבר נדוש, כמו קריקטורה של "דוש". מי יושב על הכסא הקדוש? :)

טוב, לסיום, סיפור קטן. פעם, בחורף, שמעתי מישהו אומר: "וואי, וואי, איזה קור. מה המקור של כזה קור? אולי זה האנקור?" אז עניתי לו שעל הנושא הזה בדיוק צריך לשים זרקור, ואת הנושא הזה חייבים לעומק לחקור, ואת כל המערכות שלו לסקור, כדי לזכור איך לעקור כזה קור. ואז - מה הוא ענה לי? "וואלה, כבר קפאתי מקור ונהייתי מסטול ושיכור. מקררים - רק אמקור", כה אמר השיכור :)

גילוי נאות: על כל "אמקור" שנמכר אולי אני מקבל עמלה - כל טוב מהשוק - עמוסה העגלה, לא דלה, כולל הובלה. מי בלע את כל החלה? מי כביסה תלה? איילה? כן, לסל הוא קלע. מה יש לה בסלה? מסאלה או מסילה? מי לארץ עלה בתקופת ההעפלה, בלי לבקש משאלה? הבננה על המדרכה נפלה - והצילה אותה המצילה, שמחר היא תהיה כלה, ומלאכתה - מי יודע אם תהיה קלה. מי פנינים מעומק הים שָׁלָה חוץ מהממשלה? כן, כן, אני מקבל אחוזים, הרבה יותר מ"שני זוזים". ככה החיים זזים ולא על זיז נאחזים :)

ד"א: יצרנים, יבואנים ו/או מוכרנים של מקררים אחרים, שמעוניינים שאני אצנזר את "מקררים - רק אמקור", יכולים לפנות אלי בנושא, בצירוף שלמונים שמנים וכבדים כמרבדים שחזרו מנדודים, רצוי ב"ירוקים", יעני בדולרים, במזוודה, ישר להפקדה. סליחה, מה מזוודה? מזוודות, מזוודות נכבדות שמרוב כסף הן ממש כבדות. מכל הצבעים, המינים, העדות, המידות, המדידות, העמודות והעמידות. העיקר שיהיו גדולות, ענקיות, שיכולות להכיל מיליון נקניקיות נקיות, כולל שקיות :)

תיבת חיפוש