חלק מהתכנים באתר ניתנים לצפייה למשתמשים רשומים בלבד. מי שכבר נרשם/ה יכול/ה להיכנס לאתר (LOGIN) באמצעות האימייל (דוא"ל) והסיסמא, דרך דף הבית, בדיוק מתחת ל"תפריט". פרטי הכניסה לאתר נשלחים אוטומטית למייל שלך מייד לאחר רישומך לאתר.

בכל דפי אתר זה כיתוב בצבע אדום או ירוק מכיל קישור (לינק)

בכביש לא תנהג כאדם מטומטם, אלא כאדם ישר ותם - ככתוב: "שימני כחותם". זו עמדתם וזו דתם ודודתם
על זה כל איש ואיש חתם בראותו בשמחתם בעין עיטם, ואת עצמו - למיזם רתם - כמצוות רבנו תם וסופר הסת"ם וההלך - שברחובות העיר מסתובב לו סתם. כשהפּרות ברפת גועות - מי ישמע את געייתם?:)

כיצד תימנע ממצב שאשתך פתאום "לא בא לה"? לא תנהג בכביש כמו איש ח-י-ז-ב-א-ל-ל-ה :)

בכביש לא תהיה נקמה נוטר - כי אז עלול לעצור אותך שוטר, שרק לאמת חותר, ועבריינים בכביש תופס יותר ויותר, ועל "רפורט" לא מוותר. זה כמובן לא סותר שתשבצים יש מי שפותר :)

בכביש לא תנהג כמו קלמארי - כך ציוותה שושנה דמארי, במחצית של משחק הגְמָרִי, בין שוּמָרִי לדויד אן מארי, כשאכלה וואחד תמרי, מתוך כלי בן מארי :)

בכביש לא תנהג כאדם גס או מסוגס - כי מישהו לפניך כבר נגס באגס :)

נוסעים בזהירות גם בירידה וגם בעלייה - כי מי קבע שלכל נעל בלויה יש חור בסוליה? ראש החוליה? מי שלח גלויה ליולדת האנגלייה, שלא ידעה מה לעשות עם השלייה? האם לכל שף יש מתלמד שוליה? למה בקיר התמונה תלויה? על צווארו של מי כרכו את חבל התלייה? מי מכין בטטה צלויה? מי מכין גמבה קלויה? מה עושה בגוף כל כליה? האם הפתיליה כבר עשתה עלייה, או שהיא עדיין במאפליה? בקיצור: הקב"ה הוא גדול העצה ורב העליליה גם בסיתרא וגם באיתגליא, גם אם לאשתו של הנהג קוראים דליה או ליליה, או ססיליה. אחי, זכור - אתה לא "רומיאו" והכביש הוא לא "יוליה", כך ציוותה הפסוליה - לכן לא תנהג בכביש כאילו עכשיו כבשת את הבסטיליה או את קלקיליה או את חוף קליה או את מדרשיית עמליה או את כל אנגליה - כך גם ציווה כבוד הרב איליה-ביליה-בלביליה-סביליה, שיחסיו עם אשתו היו ממש אידיליה-גידיליה - בזכות ליליה-בליליה-זליליה-חליליה-טליליה-מליליה-עמא-ליליה. לכן לא תנהג כמו "חליע" או כמו קליע, אפילו לא בדרך להרצליה, כמו שתמיד אמרה טליה מאיטליה: "מאיה, ל-י-ה, וופליה, פלאפליה, פתחה פיה, מאמאמיה, עמבמיה, עממיה" :)

גם כשהזמרת צרודה וטרודה, וגם במכונית וורודה נוסעים בזהירות גם בעלייה וגם בירידה - כי לעתים בין חיים למוות רק שנייה של חוסר תשומת לב מפרידה, ומהמת קשה הפרידה, ותאונה קשה היא מחרידה, ולעתים נהיגה בחוסר זהירות היא בבורא עולם מרידה, והכביש הוא לא זירת קרב ולא קורידה. כך ציוותה נובו פרידה, שבין הניצים היא הפרידה :)

בזהירות מירבית תנהג בכביש מכאן לבית שאן או לעשות כיף, יעני "פָאן", או כן חשוב לי מלאן פשוט לאן :)

בכביש לא תנהג תחת השפעת אדולן - גם לא בכבישי הגולן - גם אם שירתת ב"מגלן" - גם אם כסף יש לך "מלאן" - גם אם אמרת "אהלן וסהלן" - גם אם אכלת סילאן - גם אם פירות מתוקים יש לאילן - גם אם ישירות לשמיים יש לך קו נל"ן - גם אם אתה צוללן שהציל אנשים מאיזה רעלן - גם אם אתה לולן שהולך תמיד עם צווארון מעומלן, ומאכיל את התרנגולות כולן, ועומד מולן, כדי לשמוע את קולן, ולחסות בצילן, כדי לפרוק מעליך את עוּלָן - גם אם החורבות עומדות עדיין על תילן - גם אם זכית במירוץ "גארוס-רולאן" - גם אם הכרת אישית את רויאל סגולן ונלחמת בגבורה באייתולה קטן, יעני - אייתולן - גם אם שכר השכיר הולן - גם אם ללהקה יש סולן - גם אם אתה קבלן או קזבלן או עפולן או מטולן או מטיילן או קהלן או כדלהלן או צהלן או צהצולן או צעצולן או צילצולן או צילצלן או כדורגלן או קוגלן או טילטולן או מטוטלן או מטאלתולן או מתולתלן או מטאטולן או טאטולן או תהתולן או מסלולן או פסטהלן או פסטולן או מסטולן :) בקיצור: מעכשיו כל אחד מברך את חברו בברכת: "אהלן וסהלן, פסטהלן, קהלני, קהלן, וצהלן" :) לא, האמת - פסטהלן זה סתאאאם, כי לא תאכל יותר פסטה. תעשה "יָבָּסְטָה" [=מספיק=די בספניולית/לאדינו] לפסטה - גם אם קנית דברים ב"באסטה"- גם אם לחו"ל לא טסתָ - גם אם על אשתך חָסתָ, ועליה לא כעסתָ, ובה לא מאסתָ, ואת היחסים איתה - לא הרסתָ, ומסטיק לא לעסתָ, ועל נפשך לא נָסתָ כשראית איש עם "רָאסטָה" :)

בכביש לא תנהג כשאתה מעייפות סחוט כמו תרנגול שחוט - ולא תעשה תאונה הגורמת לאחרים או לך נכות ו/או לרכב תיקוני פחחות - ולא תנהג שתוי-שיכור בגילופין, אלא תמיד בפיקחות - גם כשבאוויר יש לחות - כי כידוע, לכל מחט יש חוט - והתקשורת הסלולרית היא בכלל באלחוט - ולמי, חוץ מאשר לרועה בשושנים, יש זכות למלכוּת? :)

בכביש לא תנהג/י כשאת/ה סחוט מעייפות - כי בנהיגה לא עומדת לך חזקת החפות, ומי שבאזיקים כפות בלפלפות - לכמה זמן בכלא הוא שפוט? :)

אם בכביש תנהג תמיד באדיבות וברוח טובה, גם כשהדרך מהגשם רטובה, וגם אם התינוקת עדיין מרטיבה - תזכה לאהבה מבחורה ממש שווה - כך הקב"ה בכבודו ובעצמו קבע וציווה - כי הוא הבוחר בעמו ישראל באהבה, והוא הנותן לאדם חדווה ושלווה ואחווה ואש להבה נשגבה ומענה לשון ותשובה, והוא העביר את בני ישראל בתוך ים סוף בְּחָרָבָה :)

בכביש לא תנהג כמו בָּרְבָּרִי - כך קבעו וויט בארי וסימון ברי, ודורון צברי, כשהלכו בָּמדבָּרי, ודיברו אל העוּבָּרי הגָ'עבָּרי :)

גם אם לאשתך קוראים עדה או יולנדה או אוגנדה או "ביש גדא" או איציק הגדול סעדה או ורטיסניקוסזאדה, או אולימפיאדה, או מכונית לאדה מגרנדה, או חזיר בר היא צדה, או עלתה על בריקדה, או רקדה בתימניאדה - לא תנהג בכביש כמו עָבָּנדָה-בּולָנדָה :)

בכביש לא תנהג כאוחז בָּחֶרֶב - גם לא בערב, גם אם בכביסה אבדה לך גֶרֶב, כך ציווה כבוד הרב סֶרֶב, ממש מלב-קֶרֶב. לתרומות ולשלמונים במזומן בלבד בשטרות לא מסומנים - כבוד הרב סֶרֶב אף פעם לא מסרב. אבל אל תגלה/י את זה למס הכנסה - כי רק בתוך הבית עושים ל"בגדים המלוכלכים" כביסה :)

לשמור על חוקי התנועה - כל אדם צריך - גם אם הכריך נשאר פריך לאחר שעבר התפוגה תאריך. בקיצור: איתן כבל מאריך עד ציריך. כך אני מעריך:) הנה ההסבר: ח"כ (בדימוס) איתן כבל מאריך במחשבתו על כל נושא ונושא לפני שהוא מגבש באותו נושא דעה, כדי "לא לירות מהמותן", והוא מאריך במחשבה על כל נושא, שזה ממש כאילו "מכאן ועד ציריך", כל כך עמוקה המחשבה שלו. אולי אני טועה, אבל ככה זה להערכתי, יעני כך אני מעריך. והלינקים זה לא רציני, זה סתם בצחוק, כי אצלי האהבה היא "לחם חוק". לכן לא בא לי זאת למחוק. הבנת? זה לא כזה מסובך. העברית בנויה נדבך על נדבך. איך אמר המטופל למטפלת ב"פרחי באך"?: "תבונה עדינה טמונה בך". מאכל משובח הכין הטבח מושיקו סָבָּח-דָבָּח במטבח, כמו שאומרים "בוקר טוב" בערבית צחה, יעני: "נור אל סבח" :)

האמור לעיל ולהלן מיועד לעורר לנושאי הבטיחות בדרכים תהודה ואהדה, כי כל נשמה שנקטלת בדרכים זו אבידה, שלא נדע - לכן בכביש נוהגים עם תשומת לב וראייה חדה, אפילו בפורים, כשחוגגים "עד דלא ידע" - כי רבקה אמנו השקתה אפילו את הגמלים מכדה - לכן בורא עולם היה בעדה, ועמד לצידה - ולכן איש יפני קד קידה, ואומר תודה לכל מי שלובשת שמלה וורודה, כי בעיניו היא לא חשודה, כמו שאמר הרצל, האיש והאגדה: "אם תרצו - יש סעודה אחרי קריאת ההגדה". לא, אשתו בו לא בגדה. היא הכינה לו מטעמים מפרי ידה, בצורה מדודה, כמו שנאמר בפרקי דרבי שוּמָר בן אלקוּמָר: "בנות עלי שור צעדה - ישר להרקדה" :)

יש מי שאומר שהחבר'ה הצעירים אוהבים להיות בכביש ובכלל בחיים שובבים, גם אם הם "בני טובים", אבל אני לא אומר כך, שמא אשכח איפה נקבר הפקח, שבדעתו חכָּך, עד היום שבו את התרופה למצב רקח, אבל כשמת - את המתכון לתרופה - לקבר לקח. ה' נתן וה' לקח, יהי שם הפקח מפוכָּח :)

גם בנהיגה למקום קרוב - לא תנהג כמו שחין או ערוב - כך קבע הרוב. למה וכמה דיסקים לצרוב? :)

בכביש לא תעשה שום "פלאברה" - כך ציווה הרבי בעל כוח הגברא - כי בין הטוב והרע והמופרע והמכורע והמערה והנערה והמצה השמורה במגירה והקערה שנשברה וכל יתר ה"למה מה קרה בחצרה?" הכי חשוב זה "לחצרץ" בחצוצרה :)

בנהיגה בכביש צעדיך תמיד יהיו מחושבים, כמו של אלוף "שחמט" - כך ציווה הברז של "חמת" על הבגד המקומט, שלא כובס עם "ביומט" - כי הנושא הזה נבדק ואומת באמצע האראל-ימת, ע"י הדגמת המים-אַמַּת, כאילו - גם את? או רק את על התיאטרון-במת? בבוקר הַשְכַּמָת? ישי-רמת? מה שמעת על בושמת? :)

בכביש לא תנהג כמו "קונילמל" - כך כתוב בתקנון של כל קופת גמל - בקיצור: "אהבה-סמל" :)

חלק ב נמצא כאן :)

תיבת חיפוש