חלק מהתכנים באתר ניתנים לצפייה למשתמשים רשומים בלבד. מי שכבר נרשם/ה יכול/ה להיכנס לאתר (LOGIN) באמצעות האימייל (דוא"ל) והסיסמא, דרך דף הבית, בדיוק מתחת ל"תפריט". פרטי הכניסה לאתר נשלחים אוטומטית למייל שלך מייד לאחר רישומך לאתר.

בכל דפי אתר זה כיתוב בצבע אדום או ירוק מכיל קישור (לינק)

לא תנהג על טרקטורון בחוף הים - כי הבורא, עינו פקוחה - חי וקיים :)

בזהירות רבה תנהג על טקרטורון, כך ציווה הרמטכ"ל לשעבר, המנוח דן שומרון - כך ציוו בחייהם משה ואהרון - כי מי רוצה להיקבר צעיר בתוך ארון עם כיס חיסרון? :)

בזהירות רבה תנהג על טקרטורון - כי זו סגולה לגיל ורון ולקבלת שי ודורון בדמות סהרון :)

לא תנהג בכלל על טקרטורון - ליד גן ילדים, גנון או צהרון :)

רק לפי החוק תנהג על טקרטורון - במיוחד כשחלקלק המדרון - אם ברצונך לזכות ל"יונתי תמתי, חבצלת השרון, לכתוב חרוזים בכישרון, ועל כל חבריך - לזכות ביתרון של גיל ורון מהר מירון, עם מתנת שי - יעני דורון, כך אמרה במפורש, במלוא גרון, המרקידה גליה בוארון, ולדבריה הצטרף גם מישר ירון, עם לבן צווארון, וגן צהרון, ובגד בארון, בלי כאב גרון, בלי להתנחל במיגרון או בקסבה של חברון, או בבית חולים - מסדרון, עם או בלי מיטה ומזרון. תרומות - מרוטשילד הברון. יער ויערון. "זה העיקרון בקרית עקרון" - אמר לִירון למאירון, מצאצאי הקיסר נירון. עיר ועירון. חמורון ובעירון. צבי ועופרון. צורה וצורון. עמנואל מקרון אכל מקרון בתוך הקרון עם מישקה סיקרון שזכה מהתקשורת לוואחד סיקורון, וזה סוף הסיפורון על הבחורון שהיה לו עיפרון בקלמרון בפרוייקט אגורון ועגורון וגור וגורון בלי שיגרון ובלי קל פיגורון. בקיצור: צוחק מי שצוחק ראשון ו/או אחרון. זה "כולה" "איחורון" - אמר התלמיד הנערון למורון, ליד הדלת שהסתובבה על צירון :)

זהירות בנהיגה - סגולה לכפרת עוונות בכל ארבעת העונות :)

בכביש נהיגתך לא תגרום לאחר נזק - כי די "שבענו" ממחירי ה"שחיטה" של בזק :)

בכביש לא תהיה שנאה נוטף, ואת זכות הקדימה - מאחרים לא תהיה חוטף - כי איש לרעהו נותן כתף :)

בכביש על ייצרך תגבר כארי - כך ציווה שמוליק גוב-ארי. כן, כן, שמוליק גוב-ארי. בזכות מרים - בארי :)

נכון שלמכונית יש קלאץ' - אבל להיזהר בנהיגה זה לא " טו מאץ' ". כך קבעו סטרסקי והאץ' ודצ'ה ולנצ'יה והולנדי-דאץ', עם מגע של טאץ', כשהלכו לחגיגץ' עם צידנית בבגאץ', בלי "בצלם" ובלי בג"ץ'. "כזה" באנגלית זה סאץ'. הנה ה"ליין" - איפה הפאנץ'? בהפסקת בראנץ'? זולל קראנץ'? לא, לא, די, באמת, מה שקורה פה זה ממש פרטץ'. למה אשתו של גורבצ'וב קוראת לו גורבאץ'? זה ממש חוצפץ' מפוצ'פץ'!!! בקיצור: ה' את אויבנו ישמיד וימחץ' בתנועת כוויץ'-כווץ', ויעשה מהם ריבץ', יעני ריבה מפרי דנדץ'-חדץ' :)

נכון שלמכונית יש מצמד - לכן באור אדום הרכב עומד, ולא מתגמד - כי מי את רכושו של האחר חומד, ולקח לא לומד? למה לטמבון [יעני: פָּגוֹש] של הרכב שלפניך להיצמד? משוגע באנגלית זה "מֶד". מי אמר "קלאב-מד"? :)

בציות לחוקי התנועה תהיה ממש "יורם" "מרובע", ובדעות קדומות - לא תהיה מקובע - כך תגיע בריא שלם ליום הבא, כי הדוב אוהב את הדובה וגם אוהב ריבה, כך אמרה הפרוסה ששכבה בצלחת על גבה, יא מרחבא. את האור הוא כיבה - לרומנטיקה במסיבה. כן, הוא רצה לכבוש את ליבה בשמחה רבה :)

בכביש לא תנהג כמו "מהבול" - כי החכמה בחיים היא לקלוע בול בלי שום בילבול, גם בתקופת המבול :)

בכביש לא תנהג כמו אדם חבול - כי החוק בכביש הוא משמר הגבול, וכל אחד רוצה יבול, והביסקוויט - בתה טבול, והמופרע - בשלשלאות כבול, והפרח באגרטל - ה' יקום דמו וקידומו - כבר נבול :)

בכביש לא תנהג כמו דביל - כי חוק הדרך אותך מגביל, והמרק החם - כבר ממש מהבּיל, ואינך חי ב"עולם מקביל". כך אמר קלינטון ביל, כשנסע ב"אוטומוביל", בעיירת הנופש גרבּצ'ו-גרבּיל :)

בכביש לא תנהג כמו אוויל - כי האמיץ - את החבורה תמיד מוביל, וההלך - פסע בשביל, לאחר ששמע שאשתו הוסיפה לתבשיל זנגוויל, והאש אחזה במסמך - ונשאר ממנו רק גוויל בלתי קביל. זה סופו של כל פשקוויל שובביל מהצד הסביל :)

בזהירות ובהתאם לחוק תנהג על מכונית בדרך או בשביל - כי מצב אחר אינו קביל. מי אותך בביטחה יוביל? כן, הביסקוויט בתה בהחלט טביל. פרח שעלול לנבול הוא נביל, ואדם שסובל או נסבל הוא אדם סביל. בקיצור: השותק - לחכם ייחשב, אפילו אם הוא דביל ואוויל :)

בתורה כתוב: "לא תרצח" - כדי לזכות לאור מצוחצח ולסגולות תבלין הקצח, ומי שבנהיגה לא זהירה חיי אחר לקח, עלול להיות על ידי סוהרים מפוקח, לכן החכם - בזהירות בנהיגה את התרופה למצב רקח, וכך כל כאב משוכך :)

לא תנהג בכביש כמו פרחח שמבית סוהר ברח - כי צדיק כתמר יפרח, ומיעקב - כוכב דרך ואורו זרח - והתינוק - עורו רך - לספר את זה ממש מוכרח גם האיש המצוברח, שבערב שבת בכלל לא טרח, ו"מרור-כורך" בליל הסדר - בכלל לא כרך, אבל גבינה על הפרוסה - ועוד איך מרח, ולא מספיק שאת השולחן הוא לא ערך - על אישתו הוא עוד צרח, ואח"כ הוא עוד התפלא למה הפרח בגנו עדיין לא פרח :)

גם אם אתה לא מופרע, פושטק, ערס, צ'חצ'ח או פרחח שברח מהמטבח, וגם אם הכול אצלך ממש משובח - סיכונים מיותרים בכביש לא תיקח - חיי אחרים בכביש לא תיקח - גם אם אביך פקח :)

בקיצור: לא תנהג בכביש כמו מופרע, פושטק, ערס, צ'חצ'ח או פרחח - זאת יודע כל פחח - כי כך אמר מי שבפגישה עם המפכ"ל נכח, ואת תוכן אותה שיחה לא שכח :)

מי שבנהיגה לא זהירה חיי אחר מקפח - תורת ישראל קוראת לו רוצח...

חיי אדם בכביש לא תקפח - כי מי יודע אם אי פעם בורא עולם על זה לך יהיה סולח...

לא נוהגים באדישות כנציב מלח שנפל עליו גוש קרח - כי אסור לקטוף חיי אדם כמו שקוטפים פרח...

לא תנהג כנציב מלח שנפל עליו גוש קרח מימי מתושלח או תרח - כי חיי אדם הם ממש פרח...

נכון ש"כל קוץ במדבר - פרח", ונכון שדוד המלך הוא מצאצאי פרץ ולא מצאצאי זרח - אז בגלל זה תנהג בכביש באדישות של נציב מלח מימי מתושלח או תרח??? :)

בכביש, אחי, אסור לאבד שליטה, גם בדרך לא פשוטה - כי המכונית לא ממליטה, ולישון - זה רק בבית, במיטה, גם אם אשתך מתלבטת ולא מחליטה אם לשתות תה רגיל או איזה סוג של חליטה :)

גבר, אחי, אם אלכוהול שתית - מכונית היא לא חרדל בפיתה - היא לא שרה כמו ריטה וגורים היא לא המליטה. יומם ולילה בתורה הגית. "סיפורי סבתא" לא בדית. לא תקנה מוצר של "ויטה", גם אם כבר רזית. דמעה מהעין אולי מחית. לאשתך קוראים אניטה? בליבך היא אש הציתה? במכסה ת'סיר כיסית? לטלפון כבר ענית? למכונית החדשה מספיק זמן חיכית? על החותנת שלך ירושה בנית? למה את הפיס ואת ה"חישגד" ואת הלוטו ואת הטוטו ואת ה"ווינר" לא "הכית"? :)

בזמן נהיגה ובכלל - לא מעשנים - כי העשנים עולים לעננים - ואז הגשם לא משקה את השדות ואת הגנים - ואז אי אפשר יותר להינות מפירות הגפנים, התאנים, הלימונים והרימונים, ומריחותיהם המשכרים של הבוסתנים, ונעלמים הפנינים, ונובלים השושנים, והמצב הופך להיות ממש "על הפנים", ואז - הופכים להיות עצובים כל הניגונים, ואז - לברך את האדמה בעבור עם ישראל המלאכים ממאנים, ואויבי ישראל פותחים פה ומלינים חזק באלפי מונים, וטילים בין יבשתיים ונשק גרעיני, לא עלינו, בונים, ומלחמה בנו מכינים, והסורים והאיראנים ממש מול הגולן חונים, ולא עוזרים כל הדיונים, ואיש ואישה לא יכולים לחיות כמו זוג יונים, ועוברות וחולפות לבלי שוב כל השנים, ומתים מלא מינים ומלא זנים, והמאכלים הופכים להיות פחות מזינים, ומייללים בלילות התנים, ומתרבים בנהרות ובנחלים התנינים, והסדינים לא מעומלנים, והפועלים נעשים עצלנים ונצלנים, ונוצרות בעיות ברוכסנים, ופקידי הממשלה וחברות המים והגז והתקשורת והסלולר והבנקים וחברות האשראי לטלפונים לא עונים, ומשיבים ריקם את כל הפונים, ומתייחסים לאזרחים כמו ליצנים, וכל אחד חושב שהוא מי יודע מה איזה "קוטל קנים", ואז על השיער צריך למרוח קוטל כינים, ועולה גם מחיר הקנקנים, ובני אדם זה מזה שונים, ואז - איך יומתקו בשמיים כל הדינים, ומה יהיה עם כל הפחמימנים, ואיך יתחתנו הבנות עם הבנים? מה? לא מאמינים? תשאלו את הרבנים... :)

מעכשיו כולם נוהגים בכבישים כמו "פוסיקט" - כי חלקי גוף מהכביש - אפילו לזק"א כבר נמאס ללקט, ולפח הזבל של העירייה זורקים, בכל הכוח ובשאגה אדירה(*), לא רק סיגריה אחת - אלא ממש את כל ה"פקט" :)

מעכשיו כולם נוהגים בכבישים כמו "פוסיקטים" - אפילו בדרך לקנות בקניון כל מיני "סטים", ול"צפרדע" ברחוב מטילים, בכל הכוח ובשאגת אריה (*), לא רק חבילת סיגריות אחת, אלא ממש את כל ה"פקטים", ונשבעים שבועת אמת בחיים יותר לא לעשן - כי התינוק עכשיו "שנת ישרים" ישן, והיין בחבית ובמרתף הולך ומתיישן, ואת הגינה כבר הגיע הזמן לדשן, והשיננית עושה ניקיון יסודי בכל שן ושן :)

(*) לפני קיום המצווה יש לומר: "לשם ייחוד קודשה בריך הוא ושכינתיה, בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו, ליחדא שם י"ה בו"ה בייחודא שלים ע"י ההוא טמיר ונעלם, בשם כל ישראל, הריני בא לקיים מצוות ביעור סיגריות וסיגרים וניקוטין וטבק ועשן חונק ומסריח מן העולם, להכרית זיכרם מתחת השמיים כעמלק, כן יאבדו כל אויבך ישראל, מצווה שתיקנו שבעת האושפיזין, אברהם, יצחק, יעקב, משה ואהרון, יוסף ודוד, לתקן שורש מצווה זו במקום עליון, עם כל המצוות הכלולות בה, לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו, ויהי נועם ה' א-ל-ו-ה-י-נ-ו עלינו, ומעשה ידינו כוננה עלינו, ומעשה ידינו כוונהו" :)
(*) המהדרין במצווה זו מוסיפים: "יימח שמם וזכרם של כל הסיגריות והסיגרים ומי שהמציא אותם", אבל תוספת זו היא רק למהדרין ממש, ורק לאחר שייבנה בית המקדש החדש ונמסור לכולם שיר עם ד"ש. בקיצור, זה לא לבעלי לב חלש, כי החלב גלש, והאופה את הבצק לש בצורת משולש, ואת שערותיו הוא תלש כשראה מי לביתו פלש - הבחורצ'יק שקיבל צל"ש מהרל"ש, אחרי שבקרב-רב על הסלט המעורב הוא ממש "אכל קש". איך אומרים בערבית? "מעלש, מעלש - אחסן מן בלאש" :)

(*) כל המקיים את מצוות ביעור הסיגריות הנ"ל כהלכתה, עם או בלי אפיקומן, מתחייב בזה לשלשל לכיסו של בעל אתר זה אגרת מצוות ביעור סיגריות בסכום של שלוש אלפיות, יעני 3,000 ש"ח, לא כולל מנשך או מט-שח. את מי הכלב נשך? כבר עברה שנת תש"ח - אז למה פתאום המסך חשך? מי בחוטים פה משך?

נ.ב.: מעשנים כבדים ייצאו מכל הסיפור הזה, גם לאחר תשלום במזומן בלבד בשטרות לא מסומנים של האגרה האמורה, ברווח כספי ניכר, כבר לאחר חלוף כשנה של אי קניית סיגריות, לכן נא לא לדאוג לעוג, ולא לדאוג לגוג ומגוג ודמגוג, כי קריאת כל השטויות שבאתר זה ממכרת הרבה יותר מכל צורך לסיגריה, ומשכיחה ממך מה זה סיגריה בכלל. הכול כמובן בפיקוח רפואי צמוד ובאחריות מלאה של ד"ר עזמי בשארה, ה"בררה", הטובע ב-ד-ר-א [ מי שיחליף את האות "דלת" באות "חית" - לא אחריותי :) ]. חוץ מזה, גם מסע ממש מפרך מתחיל בצעדה של אברך. כך קבע ה"שולחן עורך", מרור, כורך, להכות אותם שוק על ירך. מי במקום דורך? וואי, כמה המסע הזה אורך. מי מאחור משתרך? לטובות של אחרים - שלא נצטרך. או בקיצור - ברך . חוץ מזה, גם מסע למכונת הכביסה מתחיל במעמסה של מי שעשה תנועה לא גסה במנוסה מהבאסה של אכילת החסה, כמו שאמר דני דסה: "לא תיסע לקינשאסה או לפיקאסה, אפילו אם אשתך בכביש לא "טסה" עם כל המסה, ועל נפשה היא כן או לא נסה", או בקיצור: אהבת הדסה. חוץ מזה, גם מסע של אלף מיל מתחיל עם התרמיל של שמיל. כך קבע האלוף במיל זולא אמיל, מכס עמיל, ברוך ג'מיל, שכל חייו נאלץ לחסוך פרומיל לפרומיל, כדי שיוכל את ילדיו להאכיל, ואת צרותיהם של אחרים להכיל, במקום ללכת רכיל ולרדוף אחרי הדבורים נחיל ולחפש כל הזמן את מי "להשחיל", כי הוא היה חכם, הוא ממש לא היה דביל. לא. לא היה לו באוזן עגיל. בזמנו זה לא היה דבר רגיל לתפור, אה, סליחה, לפתור את התרגיל של ד"ר לוי ברגיל :)

טוב, ברור שאת כל הנושא של לא לעשן סיגריות יש מי שיאהבו יותר ויש מי שיאהבו עוד יותר :) אבל הנושא הזה מעצמו הרי לא יתייתר, אז למה על הנושא הזה לוותר, בשעה שאת חולה הלב צריך דחוף לצנתר? הרי כבר אמר הפנתר: "לא תקטר ולא תקנטר, כי גבוה צריך לנתר ואת קרינת הסלולר - חובה לנטר, ואת ראש נחש הכרוב - לחתוך ולבתר. את הארמיה השלישית של מצרים מכל הצדדים תכתר, ולזעקותיהם לא תיעתר, ואת האוכל שלהם - בקישוטים לא תעטר". בקיצור: מי אמר בחברת חשמל "אוכלי חינם" לפטר??? כבר שכחת מי שולט פה על השלאטר??? :)

לא, סתאאאם, בחברת חשמל יש "אוכלי חינם"??? מה פתאום. הרי כבר נקבע בחוק הלאום שלכל בורג יש אום תאום, ושעל פי התהום הסער האדום יהום, כי מה פתאום לזעום אחרי שנתנו לך כל כך הרבה מהחיים לטעום? וכל זה עוד כלום לעומת הקבוע בחוק האסיר, לפיו - לכל מכסה יש סיר ששום בצל הוא לא מחסיר. וזה עוד כלום לעומת חוק הבצל, לפיו כל חבצ"ל [=חכם יותר מבצל] הוא נאצל, גם אם הוא מרגיש קצת מנוצל או באישיות מפוצל :)

כן, אני לא מתבייש לומר שאיכפת לי. מהכסף שלי - ממש איכפת לי. כן, פת לי. כיפת לי. למה לא כל צרפת לי וכל צפת לי? ת'כלס - נראה לכם שאני אבוא לגור בצפת? מה פתאום? צפון ת"א עדיפה. בקיצור: בחוף הים בחיפה צעדה בחורה יחפה. מי אמרה בצורה עקיפה שהיא עייפה לפני שקנתה לי חליפה? :)

כל הסלוגנים הנ"ל מיועדים להיכנס ללב ו"לדבר" עם כולם "בגובה העיניים", כי לתינוק - הורים יש שניים, כמו שאמרו חבצ"ל [=חכמים יותר מבצל]: "דבר אל אחיך כסחבק אל סחבק, בלי טיפת ניקוטין או טבק או במבק או במבלק או שמבק או רמבק או דמבק או סמבק או סמבוסק" :)

לא, פשוט סמבוסק זה יותר מדי משמין, ואני צריך לשמור על דיאטה בלי גבינת פטה או זיתא או אומלטה או סתם קטע שבא לי לפתע בבלימת פתע כמו תותח ללא רתע ואקדח "בָּרֶטָה" ורעיה גְרֶטָה. הרי על מה כל הקטע של ישראל ביתא, שכבר הגיע לגירסת בטא? :)

באמת סליחה אם פגעתי כאן ביוצאי אתיופיה, פשוט אנחנו עדיין לא חיים כאן באוטופיה או פילוסופיה של פילנתרופיה :)

בעצם, למה לא פילנתרופיה? קדימה, לתרום לי, לתרום, לתרום, לתרום, גם אם אתה לא גר במושב תָרוֹם. לי תתרום - וה' יברך אותך ממרום, גם אם אתה לא גר בדרום. העיקר לזרום, לזרום, לא לשתות הרבה רום, רק בספונטניות לזרום, לזרום. את התפרים בבגדים לא כדאי לפרום :)

לי תעשו מגבית, ואולי אני אתן לכם מעשר איזה ביט או ארון סיבית, בלי הפרשי הצמדה וריבית ובלי הבטחה לרוח גבית. ברוורס - אחורה להביט :)

אה, כמעט שכחתי, איך תתרמו לי בלי לדעת את פרטי החשבון להפקדת התרומות? נכון? אז הנה הפרטים:

בנק "המפגרים יותר מציפורים", המנוולים והמקולקלים והמפותלים כמו נוכלים, ה"נאמנים" כשועלים, שעל גחונם כמו נחש זוחלים, השוללים מכולם תקבולים, ובכספי הלקוחות מועלים, ובכל החקירות - את פיהם "נועלים", ולהודות על האמת - אפילו לא שוקלים, הפועלים ללא ליאות "לגרזן" את העם בע"מ :)

סניף "קב"א אפס, דפ"ר בריבוע", פנינת, אה, סליחה, פינת המחניף למסניף, דגל להניף בקארדיף, עדיף בושם נדיף על פני סתם זיף-זיף בלתי נזיף ובלתי עטיף בזמן הקטיף, בלי מוסר להטיף בשום רציף מקציף על הדולפינים שבריף, לא כולל תעריף של פלפל חריף בצריף או נועם שריף או אורן זריף או סיפור מטריף :)

מספר חשבון: צהובון בונבון מברלין ועד בון וליסבון וגאבון, על הטמבון יש חבובון, מתקלחים עם סבון, גם רזה וגם שמן-דובון, כך ציווה הריבון :)

מאיפה באו כל הסלוגנים האלה? וואי, וואי, וואי, ממש חבל"ז לכולם על הזמן של שלמה ממן:)

כן, את השטויות שלי חייבים לקרוא, כי מקצוען באנגלית זה "פרו". כך "פה אחד" קבעו מגילין קונרו, מעילין מונרו, יתרו השר את שירו, ואפילו הכובש את יצרו בדיבורו, בחדרו - אל מול קירו, בין אדם לחברו בעושרו ובאושרו לאשורו, כדי להציל את עורו מצערו של אולרו בכפרו ובעירו, ולהניח את זרו ולהדליק את נרו ואת אורו על זיכרו לטהרו כתוארו פאר הדור והדרו, היחיד והמיוחד בדורו, כי ה' בחרו בתורו להנהיג את שורו המעלה את גרו, לעומת חמורו - שהתחרפן מסוגרו, כפי שקבע רבו ומורו במאמרו, כי בשישה ימים סיים הבורא את העולם הזה לברוא. בקיצור: "שהכול נהיה בדברו" :)

בכל הסלוגנים והקטעים האלה, מה שחשוב בעיקר זה שמעכשיו מלא בחורות שוות "ימותו" עליי, וכל הגברים האחרים "ימותו" מקנאה, ויגידו: "הלוואי עליי, הלוואי עליי" :)

לא ייסע איש כשר לחברון, קריית ארבע או שכם - אלא אם כן, ליתר ביטחון, רקד 10 פעמים את הריקוד: "ושוב איתכם", כי כך ציווה אוהבכם: "מן השמיים מרחמים על כל המרחם", כמו שנאמר: "יוסף ה' עליכם, עליכם ועל בניכם", "ה' א-ל-ו-ה-י אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים כאשר דיבר לכם", וישלח לכם "ימבה כסף מנחם" :)

בקיצור: בתאונות הדרכים חייבים כולם להילחם - ברכת ה' תבוא עליכם :)

תיבת חיפוש